אחמד חוסיין גנב 260 אלף ש”ח מדיירת מוגנת (96) בבית לדיור מוגן לקשישים “פרוטיאה בהר” בישוב שורש, פוטר ותבע פיצויי פיטורין. השופטת שדיאור דחתה תביעתו לפיצויי פיטורין “לא החזיר הכספים שנטל עד היום” סע”ש 2057-11-17
אחמד חוסיין, עבד כחשמלאי מיום 18.3.2012 ועד ליום 12.7.2016 בבית לדיור מוגן יוקרתי לקשישים “פרוטיאה בהר” בישוב שורש, שנוהל על ידי חב’ הניהול של כפר אבות שורש בע”מ. במהלך עבודתו גנב מדיירת בת 96 שנים סכומי כסף עצומים שהגיעו לכדי כ-260,000 ש”ח, אותם סירב להחזיר עד היום. בית האבות לא דיווח למשטרה על הגניבה, אולם פיטר את חוסיין, ובשל הגניבה פוטר ונשללו ממנו פיצויי פיטורין, מאחר שנטל כספים מהקשישה בלא שהוא מדווח לממונים עליו בניגוד לנוהלי המקום, עבד בניגוד להנחיות ופגע בדיירת הקשישה, בדיור המוגן כולו ובשמה הטוב של חברת הניהול.
במהלך שנת 2016 התברר לחב’ הניהול, כי אחמד חוסיין קיבל מהדיירת בת ה- 96, אלמנה ללא ילדים סך של 260,000 ש”ח באופן הבא: המחאה על סך 40,000 ש”ח בחודש 9/15; המחאה נוספת על סך 150,000 ש”ח בחודש 4/16; ומזומן 70,000 ש”ח.
בתאריך 18.5.16 הדיירת הגישה תלונה למשטרת ישראל נגד אחמד חוסיין בעילת גניבת כספים וקבלת דבר במרמה. בתאריך 29.6.16 זומן חוסיין לשימוע שנקבע ליום 13.7.16 ועד לתאריך 13.7.16 התבקש לא להגיע לעבודה, ושהה בחופשה בתשלום.
בישיבת השימוע ביום 13.7.16 הודה אחמד חוסיין בנטילת הכספים, הביע חרטה מתוך כוונה להחזיר לקשישה את הכספים, אולם לא החזיר לה אותם עד היום. לאחר ישיבת השימוע, פוטר חוסיין ופיצוייו הוקפאו נוכח חקירת המשטרה. הדיירת הקשישה הייתה צלולה בעת נטילת הכספים ממנה.
השופטת שרה שדיאור מציינת כבר בתחילת פסק הדין:
“בהליך שבפנינו לא רק שלא הובעה חרטה, אלא שהתובע סבר כי זו זכותו לקבל מתנות, כי לא עבר כל עבירה בהיותה צלולה וכי אין לפגוע בזכויותיו לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת עקב המתנות שקיבל”.
מטעם בית האבות טענו, כי יש לשמור על הקשישים בדיור מפני כל ניצול או שימוש לא ראוי בכספיהם על ידי מועסקי הדיור המוגן.
השופטת קבעה, כי לטעמה התרחשות זו של נטילת 260,000 ש”חי מהקשישה, באופן שיטתי מדיירת קשישה צלולה ככל שתהיה, היא חריגה, אינה מקובלת ואף לא מתקבלת על הדעת, במסגרת היחסים שבין עובד התחזוקה לקשישה הערירית הדיירת בדיור מוגן. לפיכך, על בית המשפט לבדוק את ההיבטים המשפטיים הערכיים, המוסריים של העניין וכמובן את הביטויים בנורמות המשפטיות. השופטת מציינת כי גם השכל הישר הפשוט, אינו סובל התנהלות זו, כך בית המשפט סובר וגם מנהלי הדיור המוגן סברו ובצדק.
יחיאל אלקיים, מנהל התחזוקה בכפר המוגן, העיד כי נטילת הכספים של התובע חוסיין אינה תקינה.
אחמד חוסיין קיבל משכורת חודשית ממעסיקו, קיבל הלוואות, ויצא ללימודים על חשבון ימי עבודה בבית האבות, אלא שכל הכספים שהרוויח לא הספיקו לו, ותוך שנה וחצי הוא לקח מהקשישה 260 אלף ש”ח, אותם סירב להחזיר עד היום.
חוסיין הודה כי הגיע לדירתה של הדיירת פעמים רבות מחוץ לשעות העבודה, ללא ידיעת הממונים עליו. את השיקים והסכומים האסטרונומיים שגנב רשם אחמד חוסיין לפקודתו והקשישה חתמה על השיקים לדרישתו.
על פי נוהלי בית האבות, עובדי הדיור המוגן אינם רשאים ליטול מתנות או כספים בשווי כלשהו מן הדיירים, ואסור לעובדים להיכנס לדירות הדיירים אלא רק באישור אחראי האחזקה. כמו כן הדיירים חתומים, כי אסור להם להעביר בגדים או רכוש כלשהו לידי העובדים, אלא אך ורק לידי אחראית השירות.
אחמד חוסיין הסתיר את קבלת הכספים מהקשישה, ולא דיווח על כך לאיש. הדיירת הערירית, כיום בת 100, ידועה כבעלת ממון רב, בין אם הייתה צלולה לחלוטין ובין אם לא הייתה צלולה לחלוטין, הוכח כי אחמד חוסיין נטל ממנה במשך שנה וחצי כ-260,00 ש”ח! תוך שהוא מבקר את הקשישה ביקורים תכופים בשעות הערב בחדרה, מספר לה על מצוקתו הכלכלית ומצוקת ילדיו, תוך הפרה בוטה של נוהלי הנתבעת.
השופטת שדיאור דחתה את זכותו של אחמד חוסיין לפיצויים וקבעה:
“עדותו של התובע לא הייתה אמינה, בנושאים רבים הייתה מתחמקת כפי שפורט בהרחבה לעיל. לא הביע כל חרטה על סכומי הכסף הגדולים שנטל ואף לא עשה כל פעולה להשיבם.
הוכח כי התובע ידע שפעולתו בנטילת הכספים בשיעור 260,000 ש”ח מדיירת בת 96 בודדה בדיור מוגן, היא פעולה שיש לדווח עליה, ולא דיווח עליה ושמר על סודיותה ובכך פעל בחוסר תום לב ופגע בחובת הנאמנות כלפי המעסיק והפר נהלים בנתבעת.
התביעה של התובע לפיצוי פיטורים נדחית.”
השופטת שדיאור קבעה כי על הנתבעת לשלם הודעה מוקדמת בסך 8,200 ש”ח, ואין כל הצדקה לפיצוי הלנה. בנוסף תשלם הנתבעת סך 25,000 ש”ח על מכתב שהוציאה לדיירים יום לפני השימוע, וסך 12,814 ש”ח עבור עבודה בשבת, פידיון חופשה בשיעור 8 ימים בסך 2,821.50 ש”ח, וזכאות להפרשי פנסיה בסך 1,187 ש”ח. סה”כ תשלם הנתבעת 47,201 ש”ח לאחמד חוסיין.
