עו”ד ערן סירוטה קצין התגמולים משהב”ט אגף השיקום התעלל בחייל גבעתי סירב להכיר בו כנכה צה”ל למרות שעבר אונס במהלך שירותו הצבאי ולקה בסכיזופרניה ע”נ 36448-01-22
עו”ד ערן סירוטה התעלל בחייל גבעתי, שהפך לפגוע נפש, לאחר שעבר אונס מזעזע במהלך שירותו הצבאי כשחייל אחר הצמיד אקדח לראשו ואמר לו לעשות מה שהוא אומר לו. סירוטה, שתפקידו לשקם את חיילי צה”ל, פעל במהופך, וגרר את הלוחם שלקה בסכיזופרניה עקב האונס, משנת 2018 ועד לשנת 2024, כשהוא מטרטר את הלוחם ומונע ממנו לקבל קצבת נכות, שעשוייה היתה לסייע בטיפול החלמתו.
עו”ד ערן סירוטה, טען כי “לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי ובין הפרעת הסכיזופרניה ממנה סבל החייל המערער”, כשהוא מסתמך על חוות דעת רופא מטעמו, ד”ר ברוך פונרובסקי הכותב חוות דעת מוזמנות מקצין התגמולים, כדי למנוע מחייל שנפגע נפשית את את אשר הוא זכאי.
השופט ברוך אזולאי קיבל את הערעור של חייל צה”ל כשהוא קובע:
“ביחס להקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר במקרה מיוחד בו קיימת הדיקות ועצימות צבאית של הקשר לשירות בכך שמדובר בהתעללות מינית חמורה, דחק חברתי ושיהוי באישור לינה בבית באופן חריג בהיקפו שגרמו ללחץ המיוחד בו היה נתון המערער אשר גרם להתפרצות הסכיזופרניה בעת שהמערער היה לפני גיוסו תלמיד מצטיין וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד בתפקודו הצבאי.
לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו”ד בסכום כולל של 15,000 ש”ח”.
קציני התגמולים בצה”ל מובילים חיילי צה”ל לפגוע בעצמם, ולהביא למקרי איציק סעידיאן, במונעם מנפגעי חיילי צה”ל לקבל קצבת נכות, ומטרטרים אותם בערכאות שיפוטיות שלא לצורך, כשקצין התגמולים מזמין חוות דעת מוכתבת מפסיכיאטר מטעמם שהקשר בין חוות דעת למציאות מנותק, וכל זאת על מנת למנוע מחיילי צה”ל את זכאותם לקבל קצבת נכות עקב פגיעתם במהלך השירות הצבאי.
במהלך השירות של החייל המערער, הוא ספג הטרדה מינית ומעשה סדום מצידו של חייל אחר שגם הורשע במעשה וניתן נגד החייל הפוגע גזר דין.
החייל המערער היה תלמיד מצטיין בשכבת הלימודים שלו והמפקד שלו רס”ן גל מונסונגו העיד עליו שהוא חייל מקצועי, ממושמע, אחראי, צנוע ומתמיד בבביצוע תפקידו ומקובל על חבריו. ראוי לציון.
רס”ר סעידה ספיר העידה על החייל שהוא תיפקד כראש צוות מעבדה אפליקטיבית, היה אחראי על תחזוקת 1240 יחידות קצה, התקין ופירמט מחשבי PC, אפיין ופתח תקלות ועבד גם מול גורמים אזרחיים. היה חייל רציני ומסודר, בעל יכולות ניהול וארגון גבוהות, בולט בכישוריו החברתיים, בעל יכולות למידה ואינטלגנציה גבוהה.
מאידך, ד”ר ברוך פונרובסקי פסיכיאטר מומחה מטעמו של קצין התגמולים תיאר את החייל הקרבי, במהופך ממה שתיארו הממונים שלו בשרות הצבאי, וכתב “מעגל חבריו היה מצוצמם לאורך כל תקופת שירותו” וטען שלא מתקיים קשר סיבתי בין התפתחות הסכיזופרניה למהלך שירותו הצבאי של החייל.
החייל הציג חוות דעת מומחה מטעמו ד”ר יצחק בן ציון שכתב:
“המחלה הנפשית של המערער פרצה בעת השירות הצבאי ובשל נסיבות של שירות חריג ויוצא דופן. למערער לא היה רקע תורשתי של מחלת נפש, התגייס לאחר שהשלים את לימודיו בהצטיינות, לא הצליח להשתלב כחייל קרבי ועבר לחיל תקשור, בתחילת השירות עבר התעללות קשה, נעשו בו מעשים מיניים שהתגלו באיחור, אך לא זכו להתייחסות מספקת.
מצבו האישי היווה אולי גורם מתרים אך השירות הצבאי וההתייחסות הבלתי מקצועית של מפקדיו לבעיותיו היו הגורם לפרוץ המחלה.
ביחס למסקנותיו של ד”ר פונרובסקי הוא סבור כי מנוגדת לכל המקובל בפרקטיקה הפסיכיאטרית. לדעתו, גם אם היה למערער רקע התפתחותי של סכיזופרניה, יש להכיר בעקה שהביאה למצבו הקשה כיום. למערער לא היה רקע תורשתי, הוא השלים לימודיו בהצטיינות, התקשה להשתלב כחייל קרבי ולכן הועבר לחיל תקשוב”…
בחורים ובחורות המשרתים שרות חובה בצה”ל, צריכים לדעת שצה”ל לא יעמוד לצידם לאחר שיפצעו ויפגעו במהלך השירות הצבאי. צה”ל יודע לנצל את חייליו היטב, אולם כשחייל נפגע במהלך השירות הצבאי, צה”ל מונע מהחייל את זכויותיו המגיעות לו בדין.
לקריאת פסק הדין:
ע-נ-36448-01-22-פלוני-נ-קצין-התגמולים-משרד-הביטחון-אגף-השיקום
