בית המשפט העליון קבע: השופטת אורית אביגיל יהלומי השתמשה באמירות חורגות מן המתינות שנדרשת ממותב שיושב לדין כשהביעה סלידה מאמא על בקשות שהגישה בעניין בתה ע”א 1142/24

השופט עוזי פוגלמן דחה בקשה לפסילת השופטת אורית אביגיל יהלומי, חרף התבטאויותיה המעידות על משוא פנים כלפי אמא המגישה בקשות בעניין ילדיה הנמצאים במשמורת האב, כשהוא קובע:

“אכן, חלק מההחלטות שאליהן מפנה המערערת כוללות ביקורת חריפה מצד המותב על התנהלותה, ואציין בפרט כי האמירה שלפיה בקשת הפסלות הוגשה מתוך כוונה להילחם בניסיונות להגן על הקטינה ועל הקשר שלה עם המשיב – היא אמירה שחורגת מן המתינות שנדרשת ממותב שיושב לדין, בפרט בכל הנוגע להתבטאויות בנושאים שקשורים במישרין להליך שלפניו. עם זאת, כפי שנפסק, “לא כל התבטאות שטוב היה אלמלא נאמרה, תצדיק את פסילת המותב”.

משמורת הילדים ניתנה לאבא, לאחר שהאמא התלוננה על עבירות מין ופדופיליה שביצע האבא בילדיה. במקום לבדוק טענות האם, משרד הרווחה המליץ להעביר משמורת הילדים לידי האבא, כשהשופטת יהלומי משמשת חותמת גומי להמלצות הרווחה, שעשו לעצמם חיים קלים, ונפנפו את האמא, כאילו הינה יתוש טורדני. בנוסף, קבעו ברווחה כי האמא תפגוש את ילדיה במרכז קשר, מאחר והיא מסיתה את ילדיה לטעון כי נפגעו על ידי האבא.

האמא שנתונה לחסדי משרד הרווחה, פוגשת את ילדיה במרכז קשר, והגישה בקשת ביזיון ביהמ”ש לאור העובדה כי האבא מפר הסדרי זמני שהות עם בתה.

השופטת יהלומי קבעה כי מדובר בבקשת סרק, וכי האמא מפרה החלטות בנוגע לתשלום שכר טרחה של מומחית שמונתה על ידי השופטת. לא רק ששופטת זו גזלה מהאמא את זכותה לאימהות, זכותה לגדל את ילדיה כפי שהיא מאמינה ומבינה, שופטת זו גם הטילה הוצאות כספיות כבדות על האמא, כשהיא דורשת מהאם לעבור בדיקות ואבחונים פסיכיאטריים, אצל “מומחים” מטעם משרד הרווחה, כשעל האמא מוטלת החובה לשלמם.

לאחר מספר החלטות פוגעניות עם התבטאויות חריגות של השופטת יהלומי, וסירובה של השופטת לפסול עצמה מלדון בתיק, מה גם שהשופטת נתנה החלטות בתיק סגור בניגוד להוראות ביהמ”ש, הגישה האמא בקשת פסילה לעליון, שהגיעה לידי השופט עוזי פוגלמן שהצדיק את האמא, אולם דחה את בקשתה מהסיבה: “המקרה שלפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים שבהם קם חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב“.

השופט פוגלמן קבע: “ההתייחסות ל”סלידה” מהפרת החלטות שיפוטיות על ידי המערערת, כמו גם האמירה שאחת מבקשותיה היא “בקשת סרק”, אין בהן כדי להצדיק שינוי ממסקנתי ואין בהן כדי ללמד על עמדה נחרצת ביחס למערערת עצמה.”

המאפרת שאיפרה את השופטת, כתבה עליה:

“הבוקר איפרתי את אורית אביגיל יהלומי,
רגע מרגש בחיים שבו היא הופכת להיות שופטת.
זה העלה בי מחשבות, כמה עוצמה צריך לעמוד ולשפוט כמה זה חשוב להיות אדם ערכי ישר ומכיל.
גבולות , רגשות.
אז קודם זה מרגש שיש נשים! וחזקות כמוך שנמצאות ונכנסות למערכת המשפט! אין כמו נקודת ראייה נשית!
וגם לזכור שכל אחת היא שופטת ,
את עצמה , בין הילדים שלה , את הסביבה.
הקורונה לימדה אותי שהמסכה סוגרת את החלק של הפה כדי שנסתכל בעין טובה אחד על השניה.
אני מאחלת לנו שנדע לשפוט לטובה קודם את עצמנו ואת הסובבים אותנו.
לב טוב , עין טובה , מחשבה טובה והרבה שמחה !”

עד כמה המחמאות הללו רחוקים מהמציאות? שופטת זו בדלתיים סגורות גזלה מהאמא את הזכות לגדל את ילדיה ומנעה ממנה קשר עם ילדיה, תוך שהיא מטילה על האמא הוצאות כספיות ניכרות, ומאידך כלפי הגבר היא נוהגת בו ברוך ובמתינות, חרף טענות לפגיעות מיניות שהוא מבצע בילדיו. את זה השופטת לא מתירה לחקור. השופטת מונעת מהילדים את הזכות שלהם לאמא בתוך חייהם, ולמעשה הותירה את הילדים יתומים מאמא, מבלי שהילדים מודעים לעובדה כי אמא שלהם נלחמת להשיב אותם אליה.

הגבר מצידו שזכה מתנת חינם בילדים, לא צריך אפילו עו”ד לייצוג בבית המשפט העליון, מאחר והרווחה מאחוריו ויש לו גיבוי של השופטת יהלומי.

https://www.instagram.com/esther_benelbaz/p/CKhmxr8HhlI/

כך מגבה בית המשפט העליון את השופטת אביגיל יהלומי להמשיך לנקום באמא, ולדחות את בקשותיה, להטיל על האם הוצאות כספיות ניכרות, כשבאחרון החלטותיה היא גרמה לאמא לאבד את ביתה מבצרה.