הפסד צורב לעו"ד יעקב בויאר דרש שכ"ט מופרך בטענה ל"שכר ראוי" השופט יונה אדטגי גלגל אותו ממדרגות המחוזי וחייב אותו בהוצאות 15,000 ש"ח לטובת עו"ד איריס שטגמן ע"א 32538-04-24

עו"ד איריס שטגמן, ערערה על פסק דין (שופט עדי סומך), בו נתבעה ע"י עו"ד שמואל אור ויעקב בויאר לשלם "שכר טרחה ראוי" בנוסף לסכום ששילמה להם עבור ייצוגה. בין הצדדים לא נכרת הסכם שכר טרחה כתוב, וסכום שכר הטרחה נקבע בעל פה. שטגמן שכרה את יעקב בויאר לצורך ייצוגה בענין סכסוך שפרץ בינה לבין שכניה שהחלו בעבודות בנייה של ביתם בסמוך לביתה.

עבור הייצוג שילמה שטגמן 5,323 ש"ח. עו"ד בויאר הפסיד בבקשה לקבלת סעד זמני, ושטגמן חוייבה בהוצאות. בעקבות זאת, הודיעה שטגמן לבויאר כי אינה מעוניינת בהמשך ייצוגו, והאחרון דרש ממנה סך 45,000 ש"ח.

שטגמן טענה כי שילמה לבויאר את הסכום עליו סוכם בין הצדדים וסירבה לשלם את הסכום שנדרש ע"י בויאר. האחרון תבע אותה וזכה בביהמ"ש השלום, כשהשופט עדי סומך קבע: "אין לבית המשפט דרך נאותה להעדיף את גירסת האחד על משנהו ובמקום שבו אין ראיות למוסכם, ומשאין בית המשפט קורא כליות ולב לא ניתן להשאיר שאלה זאו אלא כשאלה פתוחה… בהתאם לכך מורה הדין כי במקום שבו אין הסכם שכ"ט, סמכותו של בית המשפט נגזרת מסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 אשר קובע כי זכותו של אדם לקבל את שכרו בגין עמלו שאם לא כן יימצא האחר מתעשר שלא כדין על חשבון, ואילו סמכותו של בית המשפט לקבוע שכר זה הינה על דרך האומדנה".

שטגמן ערערה כשטענתה היתה כי "במקום שקיים הסכם שכ"ט אין מקום לעילה של שכר ראוי", וטענה כי עילת השכר הראוי לא נטענה בכתב התביעה, ונטענה לראשונה בסיכומי המשיבה, והיא התנגדה להרחבת חזית.

השופט יונה אטדגי מביהמ"ש המחוזי ת"א, הסכים איתה וקבע כי שטגמן צודקת ולא היה מקום לפסוק שכר ראוי, כאשר אין חולק שנעשה הסכם שכר טרחה, גם אם הוא נעשה בעל פה ולא בכתב, כשמסקנה זו עולה מפסק דין יכין חקל, שהחלק הרלבנטי בו צוטט בפסק הדין של השופט עדי סומך:

"הנה כי כן, בין הצדדים לא נערך מעולם הסכם שכר טרחה – לא בכתב ואף לא בעל פה. מהו הדין במקרה כזה? הכל בעניין זה מצוי בסעיף 46 לחוק החוזים, הקובע לאמור: חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".

השופט אטדגי קבע כי שטגמן צודקת בטענה כי השופט עדי סומך לא היה מוסמך לפסוק שכר ראוי על דרך של אומדנה. וקבע כי בפסק דין חקל (עמ' 27) נקבע:

"ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית ועל בית המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו".

השופט יונה אטדגי קיבל את הערעור של שטגמן וחביטל את החיובים של השופט עדי סומך, וקבע כי על עו"ד בויאר לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור: