מינוי גאולה לוין לשופטת בית משפט לענייני משפחה באר שבע מדיף ריח נפוטיזם
המאמר כשאתה מקורב לשופט , שמוליק קליין , 25.02.10
קידומן של העוזרת של ביניש והעוזרת של אהרן ברק, מחדד את הרושם שהיושבים בראש המערכת לא מבינים מהן הנורמות המחמירות הנדרשות מהם
השבוע ישבה הוועדה לבחירת שופטים על המדוכה ובחרה 23 שופטים חדשים למערכת, מתוכם בולטות שתיים שסיפורן מעורר סימני שאלה על בכירי שופטינו, ששוב שכחו את לקחי העבר.
העוזרת המשפטית של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, נבחרה לכהונת רשמת בבית המשפט העליון. המינוי של דנה כהן לקח מלמד את כולנו לקח ברור: כדאי להיות עוזרת של הנשיאה (ודאי יותר מאשר זו של שרה נתניהו), או בעברית: "דורית תסדר".
עוד מינוי שצד את העין – העוזרת המשפטית של אהרן ברק וכיום רשמת בית המשפט העליון, גאולה לוין, מונתה לשופטת בתי הדין לענייני משפחה במחוז דרום. מה קרה? כדי שהעוזרת של הנשיאה תוכל לכהן כרשמת בבית המשפט העליון, צריך היה למצוא עבורה מקום. כבר מכהנת שם רשמת נוספת, שושנה ליבוביץ. אולי כדי למצוא מקום, הגברת לוין מונתה לכהונה בבית משפט אחר.
יתכן שהשופטות החדשות ראויות מאין כמותן. יתכן שהן הטובות ביותר שניתן היה לבחור, אך בכל אופן הדרך החפוזה שבה הוכנסו לרשימת המועמדים, העובדה כי עוזרים משפטיים של נשיאי בית המשפט מקודמים על פני משפטנים ראויים מדלת העם, התחושה כי היה כאן טריק שנועד לסדר את הפאזל כאוות נפשה של נשיאת בית המשפט, מעלה טעם לפגם.
הבן של
לולא ההסטוריה העגומה של הנפוטיזם בבית המשפט העליון, לא היינו נדרשים כלל למינויים אלו. אבל די אם נזכיר כי בדרך פלא, לילדיהם של נשיאי ושופטי בית המשפט העליון תמיד נמצא מקום נחשק להתמחות.
דניאלה ביניש, בתה של הנשיאה הנוכחית, התמחתה אצל עו"ד נאוה בן אור, אז המשנה לפרקליטת המדינה. ביניש הבת התקבלה גם לעבודה בפרקליטות. קיבלה תקן מיד עם תום התמחותה והופיעה בבית המשפט העליון כפרקליטה באת-כוח המדינה. לאחר שבן אור פרשה מהפרקליטות, היא מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי, כמובן בדחיפתה של הנשיאה ביניש, חברת הוועדה לבחירת שופטים.
ילדיו של הנשיא אהרון ברק התמחו אצל משפטנים שהגיעו לימים לבית המשפט העליון. תמר ברק התמחתה אצל השופטת אילה פרוקצ'יה, אז בבית המשפט המחוזי, ואחר כך – מונתה כמובן על-ידי הוועדה לבחירת שופטים שבה כיהן ברק לבית המשפט העליון. אגב, יובל פרוקצ'יה – בנה של השופטת, התמחה אצל השופטת דליה דורנר, שבנה, ד"ר אריאל בנדור, עשה את התמחותו בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין.
אבנר ברק התמחה אצל הנשיאה דורית ביניש כשהיתה בפרקליטות המדינה, ביניש הגיעה לבית המשפט העליון מיד לאחר המינוי של ברק (האב) כנשיא וכחבר המשפיע ביותר בוועדה לבחירת שופטים. אסתר ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון תאודור אור; מיכל ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. ואפילו אלישבע ברק, רעייתו, התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן. ברק דאג למצוא מקום גם לבני חברים – בנו של שופט בית המשפט העליון יצחק זמיר, יורם זמיר, התמחה אצל אהרן ברק. וכך גם אסף בנו של יצחק אנגלרד, שופט בית המשפט העליון, והרשימה עוד ארוכה.
ברור שכל המתמחים היו פרקליטים מבטיחים ומוכשרים, וודאי היו מצליחים גם בלי ההתמחות בבית המשפט העליון או בפרקליטות, אבל הריח העולה באפם של בני התמותה נוכח התופעה, רע מאוד.
לשמחתנו, הנפוטיזם בחלוקת ההתמחויות במערכת, חלף זה מכבר מן העולם. אך המינויים האחרונים של העוזרות המשפטיות מזכירים שעדיין לא נלמד הלקח. שיש מי שיושב בראש המערכת ואינו מבין או לא חושב על מראית העין ועל הנורמות המחמירות הנדרשות מהיושבים בבית המשפט העליון.
גם אם נסכים שהעוזרת המשפטית של הנשיאה ראויה מכל להיות רשמת בית המשפט העליון, עדיין כדי למנוע לזות שפתיים ומראית עין, ראוי היה שתהיה תקופת צינון שבה תעבור הפרקליטה לתפקיד אחר ורק אחריה תתמודד על לב הוועדה לבחירת שופטים.
קשה להבין איך כהו עיני חברי הוועדה לבחירת שופטים כולם. האם עורכי הדין, השרים וחברי הכנסת אינם מבינים את שכל בר דעת מבין, או שאי הנעימות כלפי הנשיאה גברה? התוצאה על כל פנים עגומה: פני בית המשפט הושחרו שוב. 
שמוליק קליין, יועץ תקשורת, שימש בעבר ככתב לענייני משפט בערוץ 10
