קטגוריה: השירות למען הילד
"את סוד כמוס. לא רק שלא חיפוש אותך מעולם או השאירו לך משהו, גם לא יחפשו אותך לעולם, פשוט כי את בושה למשפחה. אמא שלך ילדה אותך בגיל צעיר מאוד, לגבי זהות האבא אין לנו מידע, כי הוא לא היה בתמונה בכלל. הסבתא שלך הטילה וטו מוחלט על גילוי הילדה שלך, ולכן אין סיכוי שמישהו יחפש אותך אי פעם".
אלה הדברים שאמרה עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בחיפה לסיתוונית עצמון, כשהגיעה לפני 22 שנים לפתוח את תיק האימוץ שלה. סיתוונית, שנולדה בקיבוץ בעמק הירדן, לא ידעה את נפשה למשמע המילים הללו.
מייד אחר כך היא התגייסה לצה"ל ושירתה כמ"כית. קצת אחרי שחרורה החליטה ש"אם הוריי מולידיי לא חיפשו אותי, אין לי באמת מה לחפש פה", היא ארזה מזוודה ועברה לקנדה. היום היא בת 40 מתגוררת בוונקובר ביחד עם בן זוגה ובתה אריאל בת ה-6 ובעלת עסק מצליח לאדריכלות נוף.
"ביום של פתיחת תיק האימוץ רצחו לי את הנשמה", היא אומרת בקול רועד. "ישבו מולי, שיקרו לי והעלימו ממני אינספור מכתבים שכתבו לי ההורים והאחים הביולוגיים שלי. אני רוצה להבין למה עשו לי את זה? למה?
מתוך הכתבה: מחדל תיקי האימוץ / https://www.israelhayom.co.il/article/682747